#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אדם יכול להתענות מחמת תשובה על עוונות שאדם דש בעקביו	"אם יכול לסבול התענית נקרא קדוש, ואם לאו, כגון שאינו בריא וחזק, נקרא חוטא<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן תקעא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם ת""ח יכול להתענות מחמת תשובה על עוונות שאדם דש בעקביו"	"אינו רשאי לישב בתענית, מפני שממעט במלאכת שמים&nbsp;<br>אא""כ כשהציבור מתענים שלא יפרוש מהם<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן תקעא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מלמדי תינוקות יכולים להתענות מחמת תשובה על עוונות שאדם דש בעקביו	"לא&nbsp;<br>שממעטין במלאכת שמים וגוזלין את הבריות&nbsp;<br>[מלבד אם הציבור מתענים]<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן תקעא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם ת""ח ומלמדי תינוקות צריכים להתענות על עונות הידועים שצריך להתענות עליהם"	"כן אפילו שקשה להם&nbsp;<br>אבל אי""צ לסגף עצמו וילמדו יותר מהרגיל<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן תקעא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין&nbsp;קטן בן י""ג שנה ויום אחד וקטנה בת י""ב שנה ויום אחד שקבלו על עצמן תענית"	"נדרן קיים&nbsp;<br>אפילו שאין יודעים לשם מי נדרו<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן תקעא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי קטן וקטנה שנדרו להתענות נדרן קיים	"קטן בן י""ג שנה ויום אחד וקטנה בת י""ב שנה ויום אחד אם אין יודעין לשם מי נדרו <br>אם יודעין נדרן חל מן התורה&nbsp; בקטן משנעשה בן י""ב ויום אחד ובקטנה משנעשית בת י""א ויום אחד<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן תקעא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי האב יכול להפר נדרו בתו	"עד שתהא בת י""ב שנה וששה חדשים [אפילו שנה מעוברת]<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן תקעא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה לשון האב מיפר נדרו בתו	"לשון הפרה<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן תקעא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם האב נאמן על גיל ילדיו	"כן<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן תקעא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אדם נאמן על גיל קטן לענין נדרים	"לא<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן תקעא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עיר שהקיפוה כותים, וכן יחיד הנרדף מפני אנסין או מפני לסטים או מפני רוח רעה, האם רשאים להתענות	"לא שלא לשבר כחם <br>יקבלו עליהם להתענות כך וכך תעניות לכשינצלו<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן תקעא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשו&nbsp;אם גזרו גזרה וגזרו שלא להתענות עליו	"יקבלו עליהם להתענות כך וכך תעניות כשיעבור הגזירה<br>-
<div style='font-family: david; ;  border-radius: 4px; font-size: 10px;
 text-align: center; '>

</span>
התשובות הם בדעת המשנ""ב [וחלק מדברי הביאור הלכה]
-
אין לסמוך למעשה בלי לדעת האם התשובה נכונה משום שהטעות מצויה
</td>
    </tr>
  </tbody>
</table>
</div>"	סימן תקעא סעיף ג		
